<h1>פסקי הרי"ד — סוכה</h1>
<h2>דף לג:</h2>
[סוכה מ"ח ע"ב] תקעו והריעו ותקעו, פי' משום שמחה, מנהני מילי אמ' רב עיינא אמ' קרא ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה. עלה בכבש ופנה לשמאלו, פי' הכבש היה בדרומו של מזבח, והעולה מן הצפון לדרום יבא ימינו למזרח ושמאלו למערב, והנקבים שהיה מנסך עליהן היו במערבו של מזבח בקרן דרומית מערבית. ת"ר כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה דברים אילו שהן עולין דרך שמאל וחוזרין על העקב, ואילו הן ניסוך המים והיין ועולת העוף שרבתה במזרח. ניסוך המים והיין שלא יתעשנו, עולת העוף שלא תמות בעשן. פי' מקראי ילפינ' ביומא [נ"ח ע"ב] שכל פינות של מזבח יהיו דרך ימין למזרח, וכשהיה עולה להזות ד' מתנות של חטאת על ד' קרנות היה עולה בכבש ופונה לימינו בקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערב' מערבית דרומית, חוץ מניסוך המים והיין מפני שהספלים היו בקרן דרומית מערבית של מזבח ואם בא לסבב המזבח דרך ימין היו מתעשנין הנסכים ומתקלקלין בעשן המערכה. ועולת העוף שהיתה נמלקת בקרן דרומית מזרחי', כדמפרש בזבחים בפרק חטאת העוף [ס"ד ע"ב], וכשהיו עולות מרובות והיו כהנים הרבה מולקין היו עושין אותה על קרן דרומי' מערבית, ואותם שהיו מולקין בקרן דרומית מערבית לא היו מקיפין שמא ימות העוף בעשן המערכה.
[סוכה נ"ג ע"ב] מתני'. אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה. בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות, שלש לפתיחת שערי', תשע לתמיד של שחר, תשע לתמיד של בין הערבים. ובמוספין מוסיפין עוד תשע, ובערב שבת מוסיפין עוד שש, שלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול. ערב שבת שבתוך החג היו ארבעים ושמונה, שלש לפתיחת שערים, שלש לשער העליון, שלש לשער התחתון, שלש למילוי המים, שלש על גבי המזבח, תשע לתמיד של שחר, תשע לתמיד של בין הערבים, ותשע למוספין, שלש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלש להבדיל בין קדש לחול. פי' בכל יום היו תוקעין כ"א תקיעות, כל קול וקול קורא תקיעה. ג' היו תוקעין כשהיו פותחין שערי העזרה תר"ת. וט' לתמיד של שחר, כשהיו מנסכין את נסכי התמיד כשהלוים היו אומ' בשיר, [וג' פרקים היו אומרים בשיר], שהיו הלוים מפסיקין בו ותוקעין הכהנים בחצוצרות ומשתחוין העם כדתנן בתמיד [פ"ז מ"ג], הגיעו לפרק תקעו והשתחוה העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה וכל תקיעה היתה תר"ת. ובמוספי', ביום שיש מוסף מוסיפין עוד ט' לשיר של מוספין, ואע"פ שהמוספין הרבה בהמות, כל נסכיהן היו מנסכין ביחד ואומ' עליהן שיר אחד ועל השיר היו עושין ט' תקיעות לג' פרקים. ובערב שבת היו מוסיפין עוד ו' תקיעות, ג' תקיעות היו תוקעין סמוך לחשיכה כדי להבטיל את העם מן המלאכה כדאמרי' בשילהי במה מדליקין [ל"ה ע"ב], וג' להבדיל בין קודש לחול סמוך לשקיעת החמה היו תוקעין להודיע שכבר קדש היום והעושה עוד מלאכה חייב סקילה. ובערב שבת שבתוך החג היו מ"ח תקיעות, ג' לפתיחת שערים שבכל יום, וג' לשער העליון כדאמ' קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו והיו עומדין בשער העליון, ג' לשער התחתון כדאמרי' הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו, והיו מאריכין בהן עד שהגיעו לשער היוצא למזרח והוא שער התחתון והכא לא חשיב ג' שלמעלה העשירית. ג' למילוי המים, לאחר שמילאום מן השילוח ושבו להם לעזרה דרך שער המים, כדתנן בפרקין דלעיל [מ"ח ע"ב] הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. ג' על גבי המזבח. פי כשהיו מביאין המים על גבי המזבח היו תוקעין, והן התקיעות דתנן לעיל תקעו והריעו ותקעו בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת כו', שכשהיו מביאין את המים למזבח היו מקיפין אותו בערבה והיו תוקעין.
